<h1>ארחות חיים הלכ' שבת סימן ר"י</h1>
<h2>דף קטו.</h2>
וכל כתבי הקדש הכתובים אשורית ובלשון הקדש מצילין אותן ואפי' בחצר אחרת שבאותו מבוי אע"פי שלא ערבו ובלבד שיהי' באותו מבוי ג' מחיצות ואם היו בכל לשון או בכתב אחר אין מצילין אותן אפי' היה שם עירוב. וכתב הר"י מקור' ז"ל שבימי התנאים לא היו מצילין רק הברכות והקמיעים אבל עתה שרבתה השכחה מצילין את הכל ועוד שאין לנו ר"הר גמורה.
<h2>דף קטז:</h2>
ומצילין תיק עם ספר תורה אע"פ שיש בתוכו מעות וה"ה עם כל דבר שבקדוש'. מיהו בירושלמי אומר דסקיא מלאה מעות נותן עליה ככר ומטלטל מפני הדליקה ואע"ג דאמרינן פ' נוטל לא אמרו ככר או תינוק אלא למת בלבד שמא בדליקה התירו יותר ויותר. וכן יש להתיר מפני תפיסה ודוקא בר"הי אבל לחצר שאינה מעורבת או לכרמלית לא עכ"ל. והר"פ ז"ל כתב שאם מע"ש נתנו פת או אוכלים בכיס מלאה מעות מותר לטלטלה מפני הדליקה או מפני האויבים בשבת משום דהוי בסיס לדבר האסור ולדבר המותר שמותר. והרשב"א ז"ל כתב בתשובה ותיבה שאין בה אלא מעות בלבד לית דין ולית דיין שאסור לטלטלה דנעשית בסיס לדבר האיסור כמעות שע"ג הכר וכיוצא בזה. והבעל התרומה מתיר ליקח מעות שבתיבתו ולהצניעם במקום אחר מפני פחד אויבים אע"פ שמוקצי' הם דגדולה מזו אמרו בפרק מי שהחשיך להוליך פחות פחות מד' אמות. ומה שאמרו מצילין תיק עם ס"ת אע"פי שיש בתוכה מעות מפני הדליקה אבל לא בספר אסור והיינו לחצר שאינה מעורבת אבל לביתו ולחצרו יכול להציל כל מה שירצה. ועוד דר"ת ז"ל פירש כשהדליקה באותו בית אסרו לו בלא ספר דאין לשרות לו טפי דאתי לכבויי אבל אם הדליקה בבית אחר יכול להציל כל מה שירצה בחצר מעורבת וה"ה שיכול להציל מעותיו ואפי' כי יהיה אסור להציל מעותיו מפני הדליקה בלא דבר קדושא עמהם דלמא אתי לכבויי אבל מפני מושלים ופחד שוללים מותר דליכא למיחש לאיסור דאורייתא כל כך עכ"ל. והרשב"א ז"ל כתב על זה הלשון בתשובה שאסור לטלטלו והביא הרבה ראיות לדבריו לאסור ע"כ.
<h2>דף קכ.</h2>
ואם יש אדם שיש לחוש שמא ישרף מכבין האש להצילו אבל לא יצילו כלים ולא דבר אחר אפי' לחצר שערבו בה גזירה שמא יכבה אבל מציל בה מזון שהוא צריך לאותו שבת וכן כלי' שהוא צריך לאותו שבת להשתמש בהם ובגדים שהוא יכול ללבוש ואומר לאחרים באו והצילו לכם כל אחד כל מה שצריכין לאותה שבת ולובשין כל מה שיכולין ללבוש ויהי' הכל של מלביש בשכרו ואין בזה שכר שבת שהרי אין בזה שום מלאכה ולא שום איסור שהרי הוציא לחצר מעורבת ולא יוכלו להציל אלא מה שצריך לאותו שבת וה"מ בכלים הרבה או בכלי אחד שממלא ומערה וחוזר וממלא אבל בכלי א' גדול אע"פי שיש בו מזון כמה סעודות מצילין אותו שלא נתנו שעורים אלו אלא בב' כלים או יותר. ובחצר שאינה מעורבת אפי' מזונו וכליו אינו מציל.
